דור מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל חיפה

החלטה

בפני בקשת מנהל מקרקעי ישראל לסילוק התביעה על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית.

נפסק זה מכבר כי הסמכות העניינית נבחנת על-פי הסעד המבוקש בכתב התביעה.

בית-המשפט נתבקש להעניק את הסעדים הבאים ולהורות כדלקמן:

הליך ההשגה הינו הליך מחייב ולפיכך לא היה רשאי המנהל להפסיק ו/או לבטל הליך זה ויש להמשיך בהליך זה מייד ועד לקבלת הכרעת השמאי בהשגה.

כי שווי המגרשים נשוא ההשגה שהגישה האגודה ייקבעו ע"י השמאי הממשלתי וכי לצורך קביעת שווי המגרשים במסגרת ההשגה הנ"ל על המנהל להמציא לשמאי את גובה הוצאות הפיתוח המאושרות כשהן מעודכנות למועד הקובע.

כי האגודה זכאית לממש את תוכנית ההרחבה בהתאם להחלטה מספר 1084.

כי יש לתת תוקף מחייב לשווי המגרשים בהרחבה כפי שייקבעו ע"י השמאי הממשלתי במסגרת ההשגה וזאת למשך 10 חודשים ממועד החלטת השמאי הממשלתי בהשגה והמצאתה לצדדים.

ככל שעסקינן בסעד הצהרתי, זהותו של בית-המשפט נבחנת בהתאם לתוכן הסעד המבוקש.

טוענת התובעת (להלן: "האגודה") בסעיף 2.03 לתגובתה לבקשה זו כי "הסעד המבוקש בתביעה דנן איננו נוגע לזכויות במקרקעין, אלא בסעד הצהרתי לקביעת שווים הכספי של כל אחד מהמגרשים הנכללים בתוכנית ההרחבה של האגודה במסגרת הליך השגה שסוכל באופן חד צדדי ע"י המנהל כמפורט בכתב התביעה".

ובהמשך, בסעיף 4.01 לתגובתה, "כאמור, התביעה דנן, אינה עוסקת בזכויות במקרקעין וביהמ"ש אינו נדרש לקבוע זכויות במקרקעין. המחלוקת בין הצדדים גם אינה נוגעת לקביעת ערכו של המגרש ... אלא מדובר בתביעה לסעד הצהרתי הנוגע לאופן ולדרך קביעת שווים של המגרשים במסגרת הליך ההשגה".

הנה כי כן, אין בית-המשפט מתבקש להעריך את שווים של המקרקעין, כי אם להורות לגוף אחר, למנהל מקרקעי ישראל, להמשיך ולדון בהליך ההשגה וכי שווי המגרשים ייקבעו על-ידי השמאי הממשלתי. אומר כבר עתה כי הסעד הראשון שהתבקש תואם יותר את הסעד של "צו עשה" להבדיל מסעד הצהרתי.

למעשה, התביעה אינה כספית וכן אין עסקינן בתביעה שנוגעת למקרקעין, זו גם עמדת המנהל, כי אם תביעה הנוגעת להחלטת הרשות בנוגע לעניינים אלה.

אחזור ואומר כי בית-המשפט זה אינו נדרש להעריך בעצמו את שווים או את אופן מימוש הזכויות בהם, כי אם להורות לגוף אחר, הוא המנהל, להכריע בשאלות אלה.

לאור כל האמור לעיל, ומשלא מצאתי את מקור הסמכות העניינית המוקנית לבית-המשפט השלום על-פי חוק, התלבטתי האם להורות על העברת התובענה לבית-המשפט המחוזי מכוח סמכותו השיורית או שמא להורות על מחיקת התביעה לשם הגשתה כעתירה מנהלית לבית-המשפט לעניינים מנהליים, אולם סעיף 2 לחוק בתי-משפט לעניינים מנהליים, התש"ס – 2000, קובע כי "עניינים מנהליים" הינם "ענינים הנוגעים לסכסוכים שבין אדם לרשות" ובמקרה דנן הסכסוך הינו בין האגודה, דור מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ, לבין הרשות.

סופו של יום,

אני מורה על העברת המרצת הפתיחה לבית-המשפט המוסמך, הוא בית-המשפט המחוזי.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ז אדר א תשע"א, 21 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.